הפרשת גוף מוצקה; צואה; קקי. "הוא דרך בטעות על חרא של כלב ברחוב." "צריך לאסוף את החרא של הכלב בפארק."

רע, גרוע, מגעיל. "היה לי יום חרא בעבודה." "זה מחשב חרא שלא עובד כמו שצריך." "קיבלנו שירות חרא במסעדה."

רָשָׁע, נָבָל, רַע לֵב. "אל תסמוך עליו, הוא חרא של בן אדם." "מי שפוגע בחלשים הוא פשוט חרא." "כולם התרחקו ממנו כי התנהג כמו חרא."

הִתְיַסֵּר, הִתְעַנָּה, סָבַל

קריאה המבטאת כעס, תסכול או ביקורת

רע לו; הוא חש מצוקה, אי⁻נוחות או עצב. "מאז ששמע את החדשות, חרא לו כל היום." "כשהוא נשאר לבד בבית, חרא לו מאוד." "אחרי הוויכוח עם חברו, חרא לו במשך שעות."

קללה המביעה כעס וסלידה כלפי אדם

צואה או גללים (בלשון חז"ל: רְעִי; בסלנג: קַקִִִי או חָרַא) היא הפרשה ממערכת העיכול של אורגניזמים. הצואה היא האופן בו הגוף נפטר מפסולת וממזון לא⁻מעוכל. לרוב, משתמשים במושג "צואה" לזו של בני אדם, וצואת בעלי חיים מכונה "גללים". צואת עופות מכונה "לשלשת". מתוך ויקיפדיה

חקרה, חקרי לב, חקת, חר"ם, חר"פ, חראג', חראלד וננבורג, חראם, חרארד ואן הונטהורסט, חרארד ואן סוויטן