מכות מצרים הן סיפור מקראי על עשר מכות שהביא אלוהים על מצרים. המכות באו בשל סירובו של פרעה מלך מצרים להיענות לדרישתו של אלוהים, על ידי שליחו משה, לשלח את בני ישראל. רק האחרונה שבהן, מכת בכורות, הביאה לשילוחם של בני ישראל וליציאת מצרים. מתוך ויקיפדיה

שירי מכות מצרים הוא ספר השירה השלישי של נתן אלתרמן, שראה אור בפברואר 1944 בהוצאת צבי שעל יד הוצאת מחברות לספרות, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הספר כולל פואמה יחידה בת שלושה חלקים, שבמרכזה עשרה שירים שנושאם הוא עשר מכות מצרים הניתכות על העיר החוטאת נא אמון, המתוארות מנקודת מבטם של אב ובנו תושבי העיר. הפואמה נפתחת בשיר "בדרך נא אמון", שממנו עולה כי חורבן העיר עקב חטאיה אינו מאורע היסטורי יחיד אלא אירוע מייצג בשרשרת נצחית של אירועי חורבן, ואב טיפוס לתולדות האנושות. הפואמה נחתמת בשיר "איילת" (איילת השחר) המביע את צמיחת התקווה, כחלק מהמחזור הנצחי של חורבן וגאולה. בין שיר הפתיחה לשיר הסיום נפרסים עשרה שירים בעלי אופי של בלדה, שכל אחד מהם נחלק לשני חצאים. חציו הראשון של כל שיר מוקדש לתיאור ציורי של המכה, וחציו השני מוקדש לדיאלוג בין אב מצרי לבין בנו⁻בכורו. באופן מפתיע ביחס לכותרת השיר, המקושרת אינטואיטיבית לסיפור הגאולה היהודי של אירועי יציאת מצרים ולהגדה של פסח, נקודת מבטה של הפואמה היא מצרית. עובדה זו, בפרט בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, עוררה בקרב הקוראים תימהון ומבוכה והזינה שלל פרשנויות. היצירה נחשבת לאחת מיצירותיו החשובות של אלתרמן. אליעזר שביד כינה אותה "הבהירה והמגובשת ביצירותיו של אלתרמן", והלל ברזל טען ש"'שירי מכות מצרים' הם מן השלמים ביותר בשירי נתן אלתרמן". מתוך ויקיפדיה

עשר דקות מהבית, עשר הכי, עשר המידות, עשר הספירות, עשר טחנות, עשר ספירות, עשרה בטבת, עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, עשרה הרוגי מלכות