מלחמת הבורים או המלחמה האנגלו⁻בורית (באנגלית: The Boer War), בקרב האפריקאנרים נקראת מלחמת העצמאות השנייה (באפריקאנס: Tweede Vryheidsoorlog) הייתה שורה של עימותים צבאיים, שנערכו בשלהי המאה ה⁻19 ובראשית המאה ה⁻20, בין האימפריה הבריטית לבין הרפובליקות העצמאיות שהקימו המתיישבים הבורים (איכרים פרוטסטנטים, שמוצאם בהולנד, צרפת וגרמניה, אשר התיישבו בדרום אפריקה החל מהמאה ה⁻17) בדרום אפריקה, מצפון למושבת הכף הבריטית – הרפובליקה הדרום אפריקאית (טרנסוואל) ומדינת אורנג' החופשית. הניסיונות הבריטיים להשתלט על שטחי הבורים, הונעו במידה רבה מהשאיפה לשלוט באוצרות הטבע העשירים, שהתגלו בשטחים אלה, וכן מהחזון האימפריאליסטי ליצור רצף טריטוריאלי בשליטה בריטית בחלק המזרחי של יבשת אפריקה, מהים התיכון בצפון ועד כף התקווה הטובה בדרום. מתוך ויקיפדיה

השתתפותה של אוסטרליה במלחמת הבורים הייתה מורכבת וכללה תקופה בה השתתפו בלחימה שש מושבות עצמאיות, ששלחו כוחות צבאיים עצמאיים מטעם כל אחת מהן, ולאחר איחוד אוסטרליה, שהתרחש במהלך המלחמה, לחם מטעם אוסטרליה צבאה המאוחד, צבא אוסטרליה. מתוך ויקיפדיה

מלחמת הבורים הראשונה (באנגלית: First Boer War, הולנדית: Eerste Boerenoorlog, אפריקאנס: Eerste Vryheidsoorlog; "מלחמת העצמאות הראשונה"), ידועה גם בשם המלחמה האנגלו⁻בורית, או מלחמת טרנסוואל, הייתה מלחמה אשר התנהלה בין האימפריה הבריטית לבין מתיישבים בורים בדרום אפריקה. מתוך ויקיפדיה

מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה (1683–1699), מלחמת האלים, מלחמת האמו, מלחמת האסיר⁻ואניר, מלחמת האראוקו, מלחמת הבורים הראשונה, מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השניה, מלחמת הבלקן השנייה, מלחמת הבננות