ממלכת בוסניה (בסרבו⁻קרואטית: Bosansko kraljevstvo ,Босанско краљевство) הייתה ממלכה שקמה בימי הביניים, בשנת 1377, במקום הבאנות של בוסניה (1154–1377). היא התמקמה בערך בשטחי בוסניה והרצגובינה של ימינו ובנוסף בשטחים בדלמטיה ובסנג'ק של ימינו. למרות היותה רשמית בת חסות של ממלכת הונגריה נהנתה בוסניה במאות ה⁻13 וה⁻14 מעצמאות בפועל. ריחוקה הגאוגרפי ותנאי שטחה הקשים איפשרו לבוסנים לתמרן בין שתי השכנות החזקות – הונגריה וסרביה, האחרונה קרובה אליהם מאוד במוצא ובשפה, ולהימנע מחסות כובלת. במהלך המאה ה⁻14 מספר שליטים מוכשרים אף העניקו לבוסניה חשיבות כמעצמה מקומית. אחרי שנת 1290 השיגה הבאונות הבוסנית את מעמדה העצמאי בפועל כלפי הונגריה והשתלטה על שטחים משמעותיים בדלמטיה על חשבון סרביה. אחרי שהמלך סטייפן טוורטקו הראשון (1353–1391, מלך החל משנת 1377) כבש חלקים ממערב סרביה ואת רוב החוף המזרחי של הים האדריאטי מדרום לנהר נרטווה, בשנים האחרונות לשלטונו הגיע עוצמת ממלכת בוסניה לשיאה והיא הייתה המדינה החזקה בין מדינות חצי האי הבלקני באותה תקופה. עם זאת הפלגנות המקומית נותרה בה חזקה וכרסמה את כוחה של בוסניה אחרי מותו של טוורטקו הראשון. בשנים 1440–1450 כבשה האימפריה העות'מאנית את חלקיה המזרחיים של בוסניה, בשנת 1463 שמה קץ לקיומה כממלכה ובהמשך השלימה את כיבוש חבל הרצגובינה עד נפילת המבצר האחרון שלה בשנת 1481. סטייפן טומאשביץ', המלך האחרון של בוסניה נשבה על ידי העות'מאנים ונרצח ב⁻1463. מתוך ויקיפדיה

ממלכת בוואריה, ממלכת בולגריה, ממלכת בולגריה הראשונה, ממלכת בולגריה השלישית, ממלכת בולגריה השנייה, ממלכת בוספורוס, ממלכת בחריין, ממלכת ביתא ישראל, ממלכת בלגיה, ממלכת ברזיל