נתן שם למושג או אובייקט, קבע טרמינולוגיה

ניתן לו שם או מילה בשפה, נקבעה לו טרמינולוגיה

בכלי נגינה, המקום שעליו מונחות האצבעות בעת הנגינה. "המורה הסבירה לתלמיד היכן נמצא המנח הנכון של האצבעות על החליל." "שינוי קל במנח האצבעות שיפר את הצליל שהפיק הכנר." "בתרגול הפסנתר חשוב להקפיד על מנח נכון של כף היד והאצבעות."

הדרך שבה דבר מונח או ממוקם; תנוחה. "מנח הספר על המדף השתנה לאחר הניקיון." "הרופא בדק את מנח הרגל לאחר הפציעה." "יש להתאים את מנח המסך לגובה העיניים."

הניחו אותו, שמו אותו במקום

הועלה כהנחה, כהשערה

ביטוי המביע הערכה לדבר⁻מה, לצד הסתייגות או הקטנת חשיבותו. "כבודו במקומו מונח, אבל יש נושאים דחופים יותר לטפל בהם." "המסורת כבודה במקומה מונח, אך צריך להתאים אותה למציאות החדשה." "הישגיו כבודם במקומם מונח, ובכל זאת אין בכך כדי לפטור אותו מביקורת."

טרמינולוגיה או מינוח היא תחום מחקר תאורטי שעניינו מונחים ושימושיהם. "מונחים", במסגרת הטרמינולוגיה, הם מילים, או מילים⁻מורכבות, המשמשות בהקשר מסוים, להבדיל מן השימוש הצר המצוי במילה, המציין אוסף הגדרות ייחודיות המשמשות במסגרת פרקטיקה מסוימת. מחקרים בטרמינולוגיה עוסקים בין היתר בשאלת היווצרותם של מונחים ויחסי הגומלין שלהם עם התרבות בה הם משמשים. מתוך ויקיפדיה

מְנַהֵל חשבונות, מנחת חינוך

מונז'נבר, מונזה, מונזיט, מונזימת א⁻תחריר אל⁻פלסטיניה, מונזר דג'אני, מונחה אובייקטים, מונחה עצמים, מונחון, מונחון IUPAC, מונחון גאוגרפיה עירונית