ממשלת ישראל השנייה בראשות דוד בן⁻גוריון הושבעה ב⁻1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב⁻8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה. מתוך ויקיפדיה

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם. מתוך ויקיפדיה

ממשלת ישראל השלושים, שנקראה גם "ממשלת שרון השנייה", הייתה ממשלה בראשותו של אריאל שרון שעמד בראש מפלגת הליכוד, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה⁻16 ואושרה בכנסת ב⁻28 בפברואר 2003. הממשלה ה⁻30 כיהנה עד לכינונה של הממשלה ה⁻31 ב⁻4 במאי 2006 לאחר הבחירות לכנסת ה⁻17, כאשר ראש הממשלה שרון היה בנבצרות מתפקידו עקב בעיה רפואית בה לקה ואת מקומו מילא השר אהוד אולמרט. מתוך ויקיפדיה

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים. מתוך ויקיפדיה

ממשלת ישראל ה⁻11, ממשלת ישראל ה⁻12, ממשלת ישראל ה⁻14, ממשלת ישראל ה⁻15, ממשלת ישראל ה⁻18, ממשלת ישראל ה⁻21, ממשלת ישראל ה⁻23, ממשלת ישראל ה⁻24, ממשלת ישראל ה⁻26, ממשלת ישראל ה⁻27, ממשלת ישראל ה⁻30, ממשלת ישראל ה⁻32, ממשלת ישראל ה⁻33, ממשלת ישראל ה⁻5, ממשלת ישראל ה⁻6, ממשלת ישראל ה⁻8, ממשלת ישראל ה⁻9, ממשלת ישראל העשירית, ממשלת ישראל העשרים, ממשלת ישראל הרביעית, ממשלת ישראל השביעית, ממשלת ישראל השלישית, ממשלת ישראל התשיעית, ראשת ממשלת ישראל

ממשלת טיבט הגולה, ממשלת ילצין - גאידר, ממשלת ילצין⁻גאידר, ממשלת יפן, ממשלת יצחק רבין השנייה, ממשלת ישראל ה⁻10, ממשלת ישראל ה⁻11, ממשלת ישראל ה⁻12, ממשלת ישראל ה⁻13, ממשלת ישראל ה⁻14