מנוק ביי (או בשמו בלידה אמנואל (מנוק) מרטירוסי מירזאיאן, מירזויאן, או מירזאיאנץ, ברומנית: Manuc Bei או Emanuel Martyrosi Mârzaian או Mirzaianț, בארמנית: Մանուկ Բեյ או Մանուկ Մարտիրոսի Միրզայան, 1769 רוסה (רוסצ'וק) – 1817 חנצ'שט, כיום קוטובסק, בסרביה, האימפריה הרוסית) היה סוחר וחלפן, דרגומן, בויאר, דיפלומט ארמני יליד בולגריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, שחי ופעל באימפריה העות'מאנית ובוולאכיה. מנוק ביי היה איש עסקים אמיד מאוד והארמני הראשון ששימש בתפקיד דיפלומטי חשוב בשירות האימפריה העות'מאנית. הוא נודע במעורבותו באירועים צבאיים בוולאכיה ובולגריה וכמתווך של הסכם השלום בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית בבוקרשט שנחתם במאי 1812 בבית הארחה המפורסם שלו בבוקרשט. מתוך ויקיפדיה

מנוצ'הר מותאקי, מנוצ'הר מותכי, מנוצי גב, מנוצי⁻גב, מנוצרס, מנור (כלבו), מנור (ספנות), מנור חסן, מנור סולומון, מנור סלומון