מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית. השנה הראשונה למניין, היא השנה בלוח המקדוני הקדום , שהחלה בסתיו 312 לפני הספירה, ומקבילה לשנה העברית ג'ת"ן. מניין בית סלאוקוס היה הראשון בעולם למנות שנים ברצף בלי תלות במאורעות חולפים וגם לאחר נפילתה של האימפריה המשיך לשמש באזורים רבים במזרח התיכון ואף הגיע למזרח אסיה על ידי מיסיונרים מהכנסייה האשורית. השימוש במניין התמעט בהדרגה עם אימוץ הלוח המוסלמי ומניין ההג'רה. המניין המשיך לשמש את האשורים עד שנות ה⁻50 של המאה ה⁻20, אז הוחלף במניין לסיום המבול וחידוש החיים באשור, שמתחיל ב⁻1 באפריל 4750 לפני הספירה. בעולם היהודי היה מניין השטרות נהוג בבבל כבר בתקופת בית שני והשימוש בו רווח במזרח התיכון תחת האימפריה המוסלמית, במצרים נהגה השיטה עד ביטולה על ידי רבי דוד בן שלמה אבן זמרא במאה ה⁻16, ואצל יהודי תימן נהגה השיטה עד המאה ה⁻20 (ובמידה מסוימת עודנה נהוגה). המניין נקרא על שם השטרות משום שהוא היה העיקרי בתיארוכם, לעומת לוחות שנה שהעדיפו להתחיל את החשבון מבריאת העולם. השנה הנוכחית () היא שנת {{עיצוב מספר:}} לשטרות. מתוך ויקיפדיה

מניין המצוות, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות של הרמב"ם, מניין השנים, מניין השנים בלוח העברי, מניין לחורבן הבית, מניין שטרות, מנייריזם