דקר במכשיר חד עד היווצרות חור; חורר. "הפועל ניקב את לוח המתכת כדי להעביר בו בורג." "המסמר ניקב את הצמיג וגרם לירידת האוויר." "יש לנקב את הכרטיס לפני הכניסה לאולם."

נִנְעַץ, נִנְקַב

חור קטן, פתח זעיר במשטח או בחומר. "נוצר נקב קטן בצינור, והמים החלו לטפטף." "המחט השאירה נקב זעיר בבד." "דרך הנקב שבקיר חדר אור דק."

שם משפחה

"במהלך הלידה עלול להיגרם קרע בחיץ הנקבים." "הרופא בדק את מצב חיץ הנקבים לאחר הפציעה."

באנטומיה ובאוסטאולוגיה, נקב או פוראמן הוא חור פתוח הקיים בבעלי שפיר עוברי קיימים ונכחדים. הנקבים אשר קיימים בתוך גופם של בעלי החיים, מאפשרים בדרך כלל לעצבים, עורקים, ורידים או מערכות אחרות להתחבר מחלק אחד של הגוף לחלק אחר. מתוך ויקיפדיה