מי שעבר הסמכה, מי שהוכשר לתפקיד מסוים. "הוא מוסמך להוראה לאחר שסיים את לימודיו וקיבל תעודה." "רק טכנאי מוסמך רשאי לבצע את התיקון הזה." "היא עובדת כאחות מוסמכת בבית החולים."

בעל תואר אקדמי מתקדם לאחר השלמת לימודים לתואר שני. "היא בעלת תואר מוסמך במדעי המחשב." "לאחר שסיים את לימודיו, קיבל תואר מוסמך מהאוניברסיטה." "התוכנית מיועדת לסטודנטים הלומדים לקראת תואר מוסמך."

אדם שניתנה לו סמכות. "אחראי המשמרת מוסמך לטפל בבעיות כשהמנהל לא נמצא."

בוגר תואר שני באוניברסיטה

אדם שקיבל הסמכה למקצוע מסוים. "יותם הוא חשמלאי מוסמך."

קיבל סמכות, רישיון או אישור רשמי לעסוק בתפקיד, במקצוע או בפעולה מסוימים. "הוא הוסמך כרופא לאחר שסיים את לימודיו ועמד בכל הדרישות." "המדריכה הוסמכה להעביר קורס עזרה ראשונה." "לא כל עובד הוסמך לחתום על מסמכים רשמיים."

סביל של הִסְמִיךְ: מינה לתפקיד או העניק סמכות לפעול בשם מישהו. "השר הסמיך את המנכ״ל לחתום על ההסכם." "בית המשפט הסמיך את הוועדה לקבל החלטה בעניין." "הארגון הסמיך נציג מטעמו לנהל את המשא ומתן."

הסמיכו אותו

העביר חלק מהסמכויות שלו לידי אדם אחר

סמכות היא יכולת של בן אדם מסוים או ארגון, להכתיב דפוסי התנהגות מסוימים לאדם כלשהו. סמכות נחשבת לאחד מיסודות החברה האנושית, ועומדת כנגד שוויון. אימוץ דפוסי פעולה כתוצאה מסמכות מכונה ציות, והסמכות כמושג מקיפה את רוב מקרי ההנהגה. מתוך ויקיפדיה

סמית'סון טננט, סמית'סוניאן, סמיתסוניאן, סמיתסוניט, סמך, סמכות חז"ל בפסיקת ההלכה, סמכות מקומית, סמכות עניינית, סמכותנות, סמל

ממסכות, מסכמות