בפסיכולוגיה, עוינות (או אויבות) היא מילה המתארת ביטוי של כעס פנימי חזק, הגורם לדחייה ותיעוב כלפי ישות מסוימת או דבר מה אחר. בשפת היום⁻יום היא משמשת לעיתים רבות כמקבילה למילים "כעס" או "אגרסיביות". מתוך ויקיפדיה

עיקם או קימט. "הוא עיווה את פניו מרוב כאב." "הילד עיווה את הדף כשדחף אותו לתיק." "הפסל עיווה את צורת החומר בכוונה ליצירת אפקט מיוחד."

מרובע שכל צלעותיו שוות באורכן; מקבילית שכל צלעותיה שוות. "בשרטוט הופיעה צורה של מעוין שמרכזו מסומן בנקודה." "האלכסונים של המעוין נחתכים זה את זה בזווית ישרה." "המעצבת בחרה בדוגמה של מעוינים חוזרים."

אחד מסימני הסדרה בקלפי משחק, שצורתו דומה ליהלום ומסומן ב⁻♦. "בידו היו שלושה קלפי מעוין ושני קלפי לב." "הקלף העליון בחפיסה היה עשר מעוין." "בסדרת המעוין משתמשים בדרך כלל בצבע אדום."

עוזרת הוראה, עוזרת מחקר, עוטה עור הנמר, עוטף ירושלים, עוטף עזה, עול, עול ימים, עול סקוטש, עולא, עולה בלתי⁻לגאלי

יש בו שנאה, עוינות או איבה

מבטא שנאה, יריבות או התנגדות. "הוא התקבל במבט עוין מצד הקהל." "האווירה העוינת הקשתה על המשא ומתן." "תגובתה העוינת הפתיעה את כל הנוכחים."

שייך לאויב או פועל מטעמו. "הכוחות זיהו כלי טיס עוין באזור הגבול." "המידע הועבר לגורם עוין שפעל נגד המדינה." "הצבא נערך מול כוח עוין שהתקרב לעמדה."