מקום שבו מים נובעים מן האדמה ויוצרים מקור מים טבעי. "מטיילים עצרו לנוח ליד המעיין שבין ההרים." "מי המעיין צלולים וקרים כל ימות השנה." "הכפר הוקם סמוך למעיין טבעי."

מקור שממנו דבר מה נובע או נשאב. "הספר שימש מעיין השראה לדורות של יוצרים." "המסמך הקדום הוא מעיין מידע חשוב לחוקרים." "המשפחה הייתה בעיניו מעיין כוח ותמיכה."

שפע רב; כמות גדולה מאוד. "הספר הוא מעיין של חוכמה." "הנאום היה מעיין של רעיונות חדשים." "היומן משמש מעיין של זיכרונות אישיים."

מרובע שכל צלעותיו שוות באורכן; מקבילית שכל צלעותיה שוות. "בשרטוט הופיעה צורה של מעוין שמרכזו מסומן בנקודה." "האלכסונים של המעוין נחתכים זה את זה בזווית ישרה." "המעצבת בחרה בדוגמה של מעוינים חוזרים."

אחד מסימני הסדרה בקלפי משחק, שצורתו דומה ליהלום ומסומן ב⁻♦. "בידו היו שלושה קלפי מעוין ושני קלפי לב." "הקלף העליון בחפיסה היה עשר מעוין." "בסדרת המעוין משתמשים בדרך כלל בצבע אדום."

קרא ברפרוף. "החולה עיין בעיתון כשחיכה בתור לרופא."

חשב; שקל; הירהר. "השופט עיין בטיעונים בעד ונגד והחליט לשחרר את הנאשם בערבות."

סביל של עִיֵּן: קרא ברפרוף. "החולה עיין בעיתון כשחיכה בתור לרופא."

שם פרטי עברי לבנים ולבנות

מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה. לרוב מדובר במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע עד לשכבת קרקע אטומה (שכבת האקוויקלוד) המונעת את המשך החלחול. מים אלה זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים מתוך ויקיפדיה