עם היווסדה של מפא"י עמד בראשה דוד בן⁻גוריון ולצידו ברל כצנלסון וחיים ארלוזורוב. בן⁻גוריון נבחר לראש ממשלת ישראל הראשון, ומעמדו הדומיננטי במפלגה נמשך עד לשנות ה⁻60. פרשת לבון, אשר נחשפה בשנת 1960, הביאה למשבר ולפילוג שהביא עמו את פרישתו של בן⁻גוריון מן המפלגה שייסד. במהלך הפרשה הסתבר כי כוחה של המפלגה, והאהדה לה זכתה בציבור הבוחרים הישראלי, ויש אומרים בשל הקשרים הכלכליים בהם האחיזה במנגנון ההסתדרותי גם כמעסיק וגם כמייצג עובדים, כמו גם אחיזתה בקופת חולים כללית, הצליחה המפלגה לקשור אליה בוחרים רבים, היו חזקים מהאהדה שרחשו לבן⁻גוריון. חזרתם של פורשי רשימת בן⁻גוריון רפ"י מסמנת את סופה של מפא"י, והפיכתה למסגרת ארגונית חדשה, מפלגת העבודה הישראלית, אשר יש הרואים בה את ממשיכתה של מפא"י מבחינה ארגונית ואידאולוגית. מתוך ויקיפדיה

קפא"י (ראשי תיבות: קופת פועלי ארץ ישראל) הייתה קרן שהוקמה על פי הצעת שלמה קפלנסקי בוועידה השנייה של הברית העולמית של פועלי ציון, שנערכה בשנת 1909 בעיר קרקוב. מטרתה – "עידוד ההגירה של פועלים יהודים לארץ⁻ישראל וביסוסם הכלכלי, החברתי והתרבותי במשק של היישוב". מתוך ויקיפדיה

קופת חולים של פועלי הגליל, קופת חולים של פועלי השומרון, קופת חיסכון, קופת חסכון, קופת מעות ארץ הקודש, קופת תגמולים, קופת⁻חולים, קוץ, קוץ (אנטומיה), קוץ (זואוטומיה)