שיש לו הצדקה; הוגן ונכון לפי הצדק או לפי הנסיבות. "הכעס שלו היה מוצדק לאחר מה שקרה." "הדרישה לשקיפות מלאה הייתה מוצדקת בנסיבות העניין." "במקרה הזה השימוש בכוח לא היה מוצדק."

סביל של צִדֵּק.

עזרה כספית או חומרית הניתנת לנזקקים שלא למטרת רווח. "הקהילה אספה צדקה למשפחות נזקקות לפני החג." "הוא נוהג לתת צדקה בסתר." "ארגון הצדקה חילק מזון ובגדים לנזקקים."

"הקהילה הכירה בו כבעל צדקה שתרם בסתר למשפחות נזקקות." "בעל הצדקה תמך במוסדות חינוך ורווחה בעירו." "בספרות הרבנית משבחים בעל צדקה על נדיבותו ומעשיו הטובים."