מעשה טוב, פעולה חיובית שיש בה עזרה לזולת

הוראה דתית מחייבת לביצוע פעולה, המזכה את המקיים אותה בזכויות בעולם הבא. "תרי"ג מצוות."

מי שחייב או נדרש לבצע דבר⁻מה מתוקף חובה, הוראה או תפקיד. "כחייל הוא מצווה לציית לפקודות מפקדיו." "העובד מצווה לשמור על כללי הבטיחות במקום העבודה." "בעל התפקיד מצווה לפעול לפי הנהלים שנקבעו."

נתן הוראה מחייבת; פקד

רשם צוואה; הוריש

ציוו עליו, פקדו עליו, הורו לו

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל. מקור המצוות דאורייתא בתורה (שבכתב ושבעל פה) ועליהן נוספו מצוות דרבנן המהוות גדרים שהוסיפו חכמים לאורך הדורות. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מלשון חז"ל ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות בהלכה היהודית, על אף שבלשון המקרא ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור – מצווה, חוק ומשפט: . מתוך ויקיפדיה

גיל 12 אצל בנות ו⁻13 אצל בנים

מלאו לו שלוש עשרה שנים

המקפיד לקיים את מצוות הדת היהודית. "הוא גדל בבית שומר מצוות והמשיך באורח חיים דומה גם בבגרותו." "השכונה מאוכלסת במשפחות שומרות מצוות לצד משפחות חילוניות." "המסעדה מתאימה גם לציבור שומר מצוות."

מצודת שושלת הו, מצודת שלוחה, מצודת שפנדאו, מצודת תפן, מצוה, מצווה (אסלאם), מצווה דרבנן, מצווה הבאה בעבירה, מצווה התלויה בארץ, מצווה טאנץ