הימנעות מאכילה ומשתייה

לא המשיך לצום, הפסיק את הצום לפני המועד

סָחַט

סחט. "הרוקח מיצה את הנוזלים של הצמח הרפואי."

ניצל עד תום. "הוא מיצה את היכולת שלו בתחום." "הוא מיצה את המשאבים הכספיים שלו."

(מיצינו) דיברנו על כך מספיק, אפשר לסיים

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל. מקור המצוות דאורייתא בתורה (שבכתב ושבעל פה) ועליהן נוספו מצוות דרבנן המהוות גדרים שהוסיפו חכמים לאורך הדורות. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מלשון חז"ל ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות בהלכה היהודית, על אף שבלשון המקרא ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור – מצווה, חוק ומשפט: . מתוך ויקיפדיה

צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון. תחום עניינו של הצו משתנה בהתאם למצב. לרוב, לראשי מדינות כמו נשיאים או ראשי ממשלה יש זכות להוציא צווים ועל אלו לא להתנגש עם החוקה או חוקים של אותה מדינה. המונח המדויק לתיאור צו משתנה ממדינה: בארצות הברית למשל לא אומרים צו נשיאותי (Presidential Decree) אלא "הוראה ביצועית" (executive orders). שלטון רודני מכונה "שלטון צווים". מתוך ויקיפדיה

צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים. מתוך ויקיפדיה

מי שמחובתו או מתפקידו לבצע משהו

מצו, מצוד, מצוה, מצות, צומוד, צומות

מצודת שושלת הו, מצודת שלוחה, מצודת שפנדאו, מצודת תפן, מצוה, מצווה (אסלאם), מצווה דרבנן, מצווה הבאה בעבירה, מצווה התלויה בארץ, מצווה טאנץ

פקודה, הוראה, תקנה מחיבת