מקדש מגדול (כתיב חסר: ''מגדל'') הוא סוג ארכיטקטוני של מקדש. המקדש הופיע לראשונה בצפון סוריה בתקופת מרדיך 3א' (שנת 2000 לפנה"ס), התפשט לארץ ישראל ומשם למזרח הדלתה של הנילוס בתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (שנת 1700 לפנה"ס). המקדש מופיע לרוב כמבנה אורכי בעל קירות עבים שמעידים על הגובה הרב שאליו התנשא המקדש. הקירות הקיפו אולם אחד. בקיר מול הפתח ישנה בדרך כלל גומחה או במה מוגבהת, שבה ניצב כנראה פסל האל או חפץ קדוש כלשהו. המקדש המשיך להיבנות ולהתפתח גם בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, הדוגמה הבולטת ביותר שלו היא מקדש שלמה שהכיל שלושה חללים אורכיים: אולם, היכל ודביר. מתוך ויקיפדיה

מקדש יופיטר הקפיטוליני, מקדש יסוקוני, מקדש ירבעם, מקדש לוקסור, מקדש מאן מו, המקדש המרכזי של דת סוקיו מהיקארי, מקדש מי סון, מקדש מיתרס, מקדש מן מו, מקדש נאנחווה