מבנה המשמש לפולחן דתי, לתפילה ולעבודת האל או האלילים. "המקדש העתיק שימש מרכז דתי חשוב לתושבי האזור." "עולי הרגל הגיעו אל המקדש בחגים." "בחפירות התגלה מקדש מן התקופה הכנענית."

מובדל, מובחן

יש בו קודש

בברית הנישואין

מבודל מחיי החול

נישא לאישה

אמר תפילה; ברך. "הרב קידש על הנרות."

נשא לאישה באמצעות קידושין בטבעת או בכתבה

הפך משהו לקדוש. "עם ישראל קידש את השבת."

הופרד מן החול וניתן לו מעמד של קדושה. "הבית קֻדַּשׁ בטקס חגיגי לפני פתיחתו לציבור." "החפץ קֻדַּשׁ לשימוש דתי בלבד." "המקום קֻדַּשׁ ונחשב מקודש בעיני המאמינים."

יוחד למטרה, לאדם או לעניין מסוים; נמסר או הוענק לשם כך. "הספר הוקדש לזכרו של המורה האהוב." "חדר אחד בבית הוקדש לעבודה שקטה." "הפרס הוקדש לפועלו רב השנים בתחום החינוך."

המקדש המרכזי של עם ישראל בירושלים, ששימש מרכז דתי ורוחני. "עולי רגל רבים הגיעו לבית המקדש בשלושת הרגלים." "לפי המסורת, בית המקדש היה מקום עבודת הקורבנות." "חורבן בית המקדש נחשב לאירוע מכונן בתולדות העם היהודי."