מקויה (ביפנית: キリストの幕屋; מילולית: "אוהל מועד" או "משכן", ובהגייה עממית שגויה בישראל מקויה) היא תנועה דתית נוצרית פילושמית שנוסדה ביפן ב⁻1948 על ידי איקורו טשימה. עקרונותיה המרכזיים הם תמיכה בעם ישראל ובמדינת ישראל וחזרה לפולחן הנוצרי המוקדם, כפי שהיה נהוג לפני הפילוג היהודי⁻נוצרי. מתוך ויקיפדיה

קִבּוּץ, לִקּוּט, גִּבּוּב

נִתֵּק

צָעַד, הָלַךְ, פָּסַע

תְּכוּנָה, מְאַפְיֵן

סְלֶשׁ, לוֹכְסָן

קוון, אחד מצוות השיפוט שרץ על אחד מקווי המגרש ומדווח לשופט על עבירות

קטגוריה:שמות משפחה מתוך ויקיפדיה

באמנות, קו הוא סימן - ישר, עקום, מסולסל או מפותל - המחבר בין שתי נקודות. אחת מתכונות הקו היא עוביו, שיכול להיות קבוע או משתנה, זאת בניגוד לקו בגאומטריה, המתאר עצם חד⁻ממדי שלו אורך בלבד. בחיי המעשה, לקו המצויר יש שלושה ממדים, אך הרוחב והגובה שלו זניחים לעומת האורך שלו. בקו המצויר בעיפרון חד על גבי נייר, הרוחב והגובה כמעט אינם מורגשים. בקו המצויר באמצעות מכחול, לעומת זאת, ניכר רוחבו של הקו, אך עודנו זניח לעומת אורכו, והוא משמש גם כאמצעי סגנוני. מתוך ויקיפדיה

קו שירות (בקיצור קו) הוא מסלול נסיעה של תחבורה ציבורית, מתחנת מוצא אל תחנת יעד, שבדרך כלל קבועות בו תחנות נוספות להעלאת נוסעים ולהורדתם. מתוך ויקיפדיה

אָסַף, קִבֵּץ, לִקֵּט

רצה מאוד שיקרה; ייחל

מצופה, מיוחל

סימן ישר שעובר בין שתי נקודות; פס

סימון או רישום של מתאר. "קו הבניין מזכיר את סגנון הבאוהאוס." "קו הנוף משתנה בכל שנה."

גבול של שטח. "הגאות והשפל משנים לסרוגין את קו החוף."

מסלול תחבורה ציבורית, וכן אוטובוס או מונית שירות העובדים במסלול. "הנוסעים בקו 67 למרכז העיר נאלצו לעמוד." "קו 17 עבר?"

מסלול, דרך. "אני על קו תל⁻אביב חיפה כמעט כל יום."