בִּנּוּי, שִׁקּוּם

הַרְתָּחָה, הַרְגָּזָה, הַכְעָסָה

כלל לפיו יש לפנות מקום ישיבה לאדם זקן

"לאחר שנים של תכנון, המיזם קם והיה." "החשש מפני עיכובים לא קם והיה בסופו של דבר." "הרעיון שנראה דמיוני קם והיה למציאות."

הִתְאוֹשֵׁשׁ

התעוררה מוקדם מאוד; השכימה קום. "מאז שהתחילה לעבוד במאפייה היא קמה עם התרנגולות." "בימי הקיץ החמים סבתא קמה עם התרנגולות ויוצאת לגינה." "לקראת הטיול השנתי התלמידה קמה עם התרנגולות כדי להספיק לאוטובוס."

קבע מקום לדבר או לאדם; הציב במקום מסוים. "המעצב מיקם את הספה ליד החלון." "יש למקם את השלט בכניסה לבניין." "החברה מיקמה את משרדיה באזור התעשייה."

בארכיטקטורה ומעל לכל, בארכאולוגיה, קימום או אנסטילוזה (מיוונית: ἀναστήλωσις, בתרגום חופשי "בנייה מחדש", נגזרת מ⁻ἀναστηλόω או "לבנות מחדש") היא טכניקת השחזור שבאמצעותה מרכיבים את האלמנט המקורי שאבד או נהרס, למשל לאחר רעידת אדמה. על פי האקדמיה ללשון העברית, ההגדרה היא הקמה (מן ההריסות). מתוך ויקיפדיה

התרומם מתנוחה נמוכה לתנוחה גבוהה יותר, כגון מישיבה או משכיבה לעמידה. "הילד קם מהמיטה מיד כששמע את הקריאה." "המוכר קם מהכיסא כדי לקבל את פני הלקוח." "בסיום הטקס קם הקהל על רגליו."

התעורר מן השינה. "אני קם מוקדם בכל בוקר." "הוא קם עם הזריחה ויצא לריצה." "התינוק קם כמה פעמים במהלך הלילה."

נוסד או נבנה; החל להתקיים. "הקיבוץ קם בשנות העשרים של המאה הקודמת." "על חורבות המבנה הישן קם מרכז תרבות חדש." "המדינה קמה לאחר שנים של מאבק מדיני."

התנפל או יצא למתקפה על מישהו. "האויב קם על יושבי העיר והחריב את בתיה." "בימי מהומות קמו פורעים על תושבי האזור." "המורדים קמו על השליט בניסיון להפילו."