מרגרטה הראשונה (בדנית: Margrete Valdemarsdatter, בנורווגית: Margrete Valdemarsdotter, בשוודית: Margareta Valdemarsdotter, באיסלנדית: Margrét Valdimarsdóttir; מרץ 1353 – 28 באוקטובר 1412) הייתה מלכת דנמרק, נורווגיה ושוודיה ומייסדת איחוד קאלמאר, שאיחד את ארצות סקנדינביה למשך תקופה של יותר ממאה שנים. היא כיהנה כמלכה מושלת בדנמרק. תוארה בדנמרק נגזר מזה של אביה, ולדמר הרביעי. בנורווגיה ובשוודיה היא הייתה מלכה מתוקף נישואיה להוקון השישי, מלך נורווגיה. מתוך ויקיפדיה

מרגרט דרמונד, מרגרט האצ'ינסון רוסו, מרגרט הולצר, מרגרט הילדה רוברטס, מרגרט המילטון (מדענית), מרגרט הראשונה, מלכת דנמרק, מרגרט השנייה, מלכת דנמרק, מרגרט ו' רוסיטר, מרגרט וודברידג', מרגרט וייז בראון