מרד המחתרות היהודיות בקרקוב התחולל בתקופת מלחמת העולם השנייה בין מאי 1942 לפברואר 1943, שבה פעלו בקרקוב מחתרות של אנשי תנועות נוער ציוניות נגד הכוחות הגרמניים אשר שלטו בפולין ונגד מלשינים שפעלו בקרב הקהילה היהודית. המחתרות החלו את דרכן בפעולות התנגדות שוליות עד שהתארגנו, התאחדו ועברו לפעולות משמעותיות שעוררו את הגרמנים לפעול נגדן. בפעילות זו נתפסו והוצאו להורג רוב אנשי המחתרות והמרד דוכא, אבל רוח המרד לא דוכאה והיא עודדה התקוממות היהודים בערים אחרות. מתוך ויקיפדיה

גטו קרקוב היה גטו שהוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה ברובע פודגוז'ה – פרבר דרומי של העיר קרקוב. הגטו הוקם ואוכלס לאחר שהנס פרנק, מושל הגנרלגוברנמן (השטח הפולני שלא סופח לגרמניה או לברית המועצות), כשל בניסיונותיו להפוך את קרקוב ל"יודנריין" (מטוהרת מיהודים). מתוך ויקיפדיה

מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התקוממות הלוחמים היהודים בתוך גטו ורשה בפולין הכבושה הייתה ניסיון נואש למנוע מהנאצים לשלח את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, או לפחות למות תוך כדי לחימה. מתוך ויקיפדיה

{{סכסוך צבאי מתוך ויקיפדיה

גטו קולוז'וואר, גטו קטניה, גטו קלוגה, גטו קלוז', גטו קראקוב, גטו ראדום, גטו רדום, גטו רומא, גטו ריגה, גטו שאוולי