צמח תבלין ורפואה ממשפחת השפתניים, המשמש להכנת חליטות, לתיבול ולנוי; סלוויה. "בגינה גדלה מרווה לצד רוזמרין ולבנדר." "היא הוסיפה עלי מרווה טריים לתבשיל." "נהוג להכין חליטת מרווה להקלה על כאב גרון."

דבר המשביע את הצמא או מרגיע אותו. "בקיץ אין כמו משקה קר ומרווה לאחר הליכה ארוכה." "המרק החם היה מרווה ומנחם ביום חורפי." "אבטיח קר נחשב מאכל מרווה בימי שרב."

סביל של רִוָּה.

צמאונו הושבע; קיבל די נוזלים או משקה. "לאחר שעות של הליכה במדבר, החיילים הֻרְווּ במים קרים." "האדמה הֻרְוְתָה בגשם הראשון של העונה." "הצמחים הֻרְווּ לאחר השקיה ממושכת."

שם פרטי עברי לבת

מרווה (שם מדעי: ''Salvia'') היא סוג צמחים ממשפחת השפתניים. הסוג כולל 1,049 מינים ו⁻78 תת⁻מינים, ומקיף עשבים חד⁻שנתיים או רב⁻שנתיים, בני שיח ולעיתים רחוקות שיחים, על פי רוב הם ריחניים ובעלי מנגנון האבקה מיוחד מתוך ויקיפדיה

שם פרטי עברי לבנים. פירוש השם: אינו צמא, מלא, מסופק

שם משפחה

שם משפחה

חש שמחה ועונג, נהנה

שתה מספיק, כך שלא חש עוד צמא

השביע את צמאונו; שתה עד שלא היה צמא עוד. "לאחר המסע במדבר הוא רָוָה מן המים הקרים." "העובדים רָווּ ממי המעיין לפני שהמשיכו בדרכם." "בקיץ החם כלב הבית רָוָה במהירות מקערת המים."

מרוה משולשת, מרוואן ברגותי, מרוואן מח'ול, מרוואן מחול, מרואן עיסא, מרווה דגולה, מרווה היספאנית, מרווה חרפק, מרווה כחולה, מרוה לצמא