מחלה נגיפית הגורמת לפצעי אבעבועות על הפנים, לחום ועוד

הכיוונים השונים: צפון, דרום, מזרח ומערב

סַבְלָנוּת

בלתי מתחשב, חסר נימוסים ובוטה; וולגרי. "הוא דיבר אל המלצר באופן גס רוח ופגע בו." "הערה גסת רוח באמצע הדיון עוררה אי⁻נוחות בחדר." "התנהגות גסת רוח אינה מקובלת במקום העבודה."

חוסר התחשבות, היעדר נימוסים, בוטוּת וגסוּת. "דבריו נאמרו בגסות רוח ופגעו בנוכחים." "המורה העיר לתלמיד על גסות הרוח שגילה כלפי חברו." "אין לקבל גסות רוח כלפי נותני השירות."

"היא נודעה כאישה עזת רוח שלא חששה לעמוד על שלה." "המטפס עז הרוח המשיך בדרכו למרות התנאים הקשים." "נדרש מנהיג עז רוח כדי לקבל החלטות קשות בזמן משבר."

חֹסֶר סַבְלָנוּת

דִּמָּה, דִּמְיֵן, פִנְטֵז

צַעַר, עֶצֶב, דִּכְדּוּךְ

שיגעון, טירוף

גורמת לו לאבד תקווה וביטחון. "הביקורת המתמשכת שוברת את רוחו של העובד." "הכישלונות החוזרים כמעט שברו את רוחו." "למרות הקשיים, היא סירבה לתת לנסיבות לשבור את רוחו."

כנוע

צנוע, ענו

מתוך ויקיפדיה

רוחות (באנגלית: Ghosts; בצרפתית: Les revenants; השם המקורי בדאנו⁻נורווגית הוא Gengangere) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורווגי הנריק איבסן. הוא נכתב בשנת 1881 והוצג לראשונה ב⁻1882. כמו רבים ממחזותיו הידועים של איבסן, "רוחות" הוא פרשנות ביקורתית מאוד של המוסר במאה ה⁻19. מתוך ויקיפדיה

מעוך ופרוש לשכבה דקה; משוח. "האבוקדו היה מרוח על כל פרוסת הלחם." "על הפיתה היה מרוח חומוס בשכבה דקה." "הצבע נשאר מרוח על הקיר בלי להתייבש."

שוכב בחוסר מעש; מתבטל בעצלות. "כל אחר הצהריים הוא היה מרוח על הספה מול הטלוויזיה." "במקום לעזור, הם נשארו מרוחים על הדשא." "בחום הכבד כולם היו מרוחים בצל בלי לעשות דבר."