סביל של רִטֵּן: התלונן בלחש או בטון כעוס; קיטר. "הוא רטן על העיכוב במשך כל הדרך." "העובדים רטנו על תנאי העבודה החדשים." "היא רטנה בשקט כשנדרשה להמתין שוב."

מי שנוהג להתלונן או לקטר לעיתים קרובות. "הוא נחשב לרוטן קבוע בכל ישיבה." "השכן הרוטן מצא שוב סיבה להתלונן על הרעש." "קשה לעבוד עם אדם רוטן שאינו מרוצה משום דבר."

עקר או תלש בתנועה חזקה. "הוא מרט שערה לבנה מזקנו." "הטבח מרט את נוצות העוף לפני הבישול." "מרוב מתח היא מרטה שערות מראשה."

נעקר בחוזקה; תלוש או קרוע ממקומו. "הדף המרוט נשאר תלוי בקצה המחברת." "בגן נמצא צמח מרוט ששורשיו נחשפו." "הווילון המרוט העיד על משיכה חזקה."

שנמרטו נוצותיו. "לאחר המאבק נראה העוף מרוט וחסר נוצות." "התרנגול המרוט עמד בפינת החצר." "באיור הופיע אווז מרוט בעל מראה עלוב."

מורטן, מרטון