רובד או חלק אופקי בעל עובי, שהוא חלק ממבנה או ממסה. "שכבת שלג דקה כיסתה את הגג." "הארכאולוגים חשפו שכבה קדומה של אדמה." "על פני המרק נוצרה שכבת שומן."

קבוצת בני אותו גיל, שלומדים או פועלים במסגרת משותפת. "כל שכבת י' יצאה לטיול שנתי." "ההרצאה נועדה לשכבת הגיל הצעירה." "בבית הספר נערכה פעילות לכל השכבה."

רמה או קבוצה בתוך המבנה החברתי או הכלכלי. "ההחלטה השפיעה במיוחד על השכבות החלשות." "המחקר בחן את תנאי החיים של שכבות שונות באוכלוסייה." "הוא בא משכבה חברתית מבוססת."

עוגה המורכבת משלוש או יותר שכבות

בגאולוגיה, שכבה (בלטינית: Stratum; ברבים: Strata) היא רובד של סלע או קרקע בעל אופי אחיד ושונה מהרבדים המצויים מעליו או תחתיו. בדרך כלל, כל שכבה היא אחת השכבות האופקיות, המצויות אחת על גבי השנייה. לעיתים, השכבות נוטות ממצבם האופקי בשל כוחות טבעיים כמו תוצאה של פעולות טקטוניקת הלוחות. המונח שכבה מתייחס לשכבות סלעי משקע בלבד (סלעים סדימנטריים) וכל שכבה מוגדרת על ידי הראשון שמיפה אותה ומאז היא נקראת תצורה (פורמציה) שאליה מצטרף שם המקום בו הוגדרה השכבה לראשונה. למשל "תצורת חצבה". מתוך ויקיפדיה

הפסיק לבעור

הפסיק לעבוד, חדל לפעול

הפסיק פעולה; סגר. "כיבה את הרדיו." "כיבה את האש."

חדל לדלוק או לפעול משום שמישהו כיבה אותו. "האור כובה לפני תחילת ההקרנה." "המנוע כובה מיד לאחר העצירה." "המכשיר כובה לצורך תחזוקה."

הא, 5, 5000, האדון, השם, אלוהים, הלכה, סימן לשם המפורש

מקום המיועד לשכיבה או לשינה; יצוע, מיטה. "החולה נשאר על משכבו במשך כמה ימים." "בחדר הוכן משכב פשוט לאורח." "הילד טיפס אל המשכב ונרדם מיד."

קיום יחסי מין; משגל. "החוק אוסר משכב בכפייה." "בטקסט העתיק נזכר איסור על משכב אסור." "המונח משמש בעיקר בלשון משפטית או ספרותית לציון קיום יחסי מין."

הניח את גופו על משטח באופן מאוזן; השתטח; השתרע

קיים יחסי מין. "הוא שכב איתה כבר אחרי הדייט הראשון."

שכ"ז, שכ"ח, שכ"ל, שכא, שכב על הגדר, שכבה ארכאולוגית, שכבה ארכיאולוגית, שכבה גאולוגית, שכבה דמית, שכבה כפולה

שם משפחה