הפעיל כוח כדי להזיז לכיוונו. "הנזיר משך בחבל הקשור לפעמון הכנסיה." "אבי משך את השמיכה מעלי כדי שאקום."

השהה, עיכב. "השר משך את נאומו עד שראש הממשלה יגיע למליאה." "הילד משך את זמן המקלחת כי לא רצה ללכת לישון."

הוציא כסף מהבנק. "בעלי משך את כל החסכונות שלנו."

מצא חן. "תחום האמנות משך אותו."

המשיך לפעול למרות שחווה מצוקה

בָּלַט

כת (ברבים: כיתות ולא כתות) היא מונח, ברוב ההקשרים מזלזל, לקבוצה קטנה יחסית, שבדרך כלל מובלת על ידי מנהיג כריזמטי וממונה על ידי עצמו, השולט בחוזקה על חבריה, הדורש התמסרות בלתי מעורערת למערכת של אמונות ופרקטיקות שנחשבות לסוטות (מחוץ לנורמות החברה). מונח זה משמש גם לתנועה דתית חדשה או קבוצה חברתית אחרת המוגדרת על ידי האמונות והטקסים הדתיים, הרוחניים או הפילוסופיים יוצאי הדופן שלה, ואו העניין המשותף שלה באדם, אובייקט או מטרה מסוימת. מובן זה של המונח מוגדר בצורה חלשה – בעל הגדרות שונות הן בתרבות הפופולרית והן באקדמיה – והוא גם היווה מקור מתמשך למחלוקת בין חוקרים בכמה תחומי מחקר. בצרפת כת אסורה ומוגדרת בחוק כקבוצה סגורה בעלת מנהיג שבאמצעות הטפה דתית גורם למאמינים שלו נזק נפשי, מיני, עיסוק רפואי בלתי חוקי, הונאה (כולל דרישת תשלומים עבור שירות מסטי שלא מוכח מדעית), ומנהיג שמבצע התעללות ומרמה למאמיניו ממצב של בורות או חולשה, וגם מבודד אותם מהעולם. מתוך ויקיפדיה

קבוצה סגורה של אנשים החיים על פי אמונה מסויימת

כשרות לעדות, כשרות משפטית, כשרי, כשתבוא, כשתפגשי זר גבוה ומסתורי, כת האביונים, כת האמיש, כת הדונמה, פולחן החובבנות, כת החשישיים