משל הכרם הוא משל שנושא הנביא ישעיהו לעם ישראל ב. הנמשל מפורש ב, הנביא ממשיל את עם יהודה לכרם שהכזיב והעלה פירות באושים, ועתיד לתת על כך את הדין. מתוך ויקיפדיה

העריך מעשה טוב שעשו לו, רצה לגמול למי שעשה לו טובה

משל החיטים והזונין, משל החלון השבור, משל היין החדש בנאדות ישנים, משל הכבש האובד, משל הכבשים והעתודים, משל הלבנה, משל המטבע שאבד, משל המטמון בשדה, משל המכמורת, משל המנורה תחת האיפה

ידע במי או במה מדובר, זיהה. "אתה מכיר אותי?" "לא הכרתי אף אחד במסיבה."

פגש לראשונה. "הכרנו באוניברסיטה."

(הכיר ב⁻) אישר שדבר⁻מה הוא אמיתי, קיבל את קיומו של דבר⁻מה. "השופט הכיר בצדקתי ופסק לטובתי." "בקונגרס דנו האם להכיר בירושלים כבירת ישראל." "האב סרב להכיר בבנו."

זיהוי; הבחנה; הכרה. "פניו הושחתו ללא היכר." "לכלב יש סימן היכר של כתם לבן על המצח."