ערימה של הריסות

מושע, משאע, מושה, מושעא או מושאע (בטורקית: muşah, מהמילה הערבית مشاع, משאע) הוא מושג מחוק הקרקעות העות'מאני של 1858 שהיה חלק מן המג'לה. המושג מקובל במדינת ישראל לתיאור בעלות משותפת על נכס מקרקעין על פי חוק המקרקעין (פרק ה'). מתוך ויקיפדיה

ע' היא האות ה⁻16 באלפבית העברי. שמה עי"ן (עין). בפי יהודי תימן שמה עאן. מתוך ויקיפדיה

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל. על פי פרקים ז'⁻ח' בספר יהושע הייתה העי העיר השנייה שיהושע כבש במסעותיו לכיבוש ארץ ישראל. במערכה הראשונה לכיבוש העי נכשלו עם ישראל בכיבושה ואף ספגו אבדות, לבסוף נכבשה העי על ידי תוכנית מארב, כפי שציווה אלוהים על יהושע בן נון. מתוך ויקיפדיה

שעה היא יחידת זמן השווה ל⁻60 דקות שהן 3,600 שניות. שעה היא גם בערך החלק העשרים וארבעה של החציון של אורכן של היממות בשנה. בעוד שהיממה היא יחידת זמן טבעית (אורכה נגזר ממשך הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו), הרי השעה (והדקה והשנייה) היא יחידת זמן מלאכותית, משום שמספר השעות ביממה הוא מספר שרירותי. מתוך ויקיפדיה

ערימה של הריסות או של חורבות. "לאחר רעידת האדמה נותר במקום עִי של אבנים וקירות שבורים." "הארכאולוגים חפרו בעִי הקדום כדי לגלות שרידי יישוב עתיק." "במקום הארמון המפואר נשאר עִי חרב."

עמוד י', עין יעקב, על ידי, על יד

מי שהורחק זמנית ממוסד, מלימודים או מעבודה. "התלמיד המושעה לא הורשה להיכנס לבית הספר במשך שבוע." "העובד המושעה ימתין להחלטת ועדת המשמעת." "השחקן המושעה החמיץ שני משחקים חשובים."

שעביה, שעבן סחקפי, שעבן סקחפי, שעברעשין, שעדלישטשע, שעה אפלה, שעה היסטורית, שעה זמנית, שעה טובה, שעה טובה (תוכנית טלוויזיה)

מעשי, שמעי