משפט הגבול המרכזי (באנגלית: Central Limit Theorem או בקיצור CLT) הוא משפט יסודי בתורת ההסתברות, העוסק בהתפלגות הגבולית של הממוצע המצטבר של סדרת משתנים מקריים. המשפט קובע שתחת תנאים מסוימים, התפלגות הממוצע של סדרת משתנים מקריים בלתי תלויים מתקרבת להתפלגות נורמלית לאחר תקנון מסוים, גם כאשר המשתנים עצמם אינם מתפלגים נורמלית. מתוך ויקיפדיה

הוא הוכח לראשונה על ידי המתמטיקאי הצרפתי אברהם דה מואבר בשנת 1733. עם זאת, המשפט שוכלל מאוחר יותר על ידי מתמטיקאים אחרים, ביניהם קרל פרידריך גאוס ופייר⁻סימון לפלס, אשר תרמו תרומה משמעותית לפיתוח המשפט. מתוך ויקיפדיה

משפט האן⁻בנך, משפט האפס (סרט), משפט האפסים של הילברט, משפט הבינום, משפט הבסיס של הילברט, משפט הגרדיאנט, משפט הדגימה, משפט הדגימה של נייקוויסט, משפט הדגימה של נייקוויסט⁻שאנון, משפט הדגימה של שאנון⁻נייקוויסט