נבוך או מהוסס, כאילו אינו מבין או מתלבט. "היא הביטה בי במבט תוהה." "פניו קיבלו הבעה תוהה כששמע את ההסבר." "הילד עמד מול הדלת במבט תוהה."

אי⁻סדר מוחלט; אנדרלמוסיה, כאוס. "אחרי המעבר לדירה החדשה שרר בבית תוהו ובוהו." "המסמכים היו מפוזרים על השולחן בתוהו ובוהו גמור." "בלי תכנון מוקדם, האירוע הידרדר לתוהו ובוהו."

מתהות, תמוהת