סירב לציית לשלטון, לסמכות או לכללים; התקומם. "החיילים התמרדו נגד המפקד לאחר שקיבלו פקודות קשות במיוחד." "העם התמרד בשלטון הזר ודרש עצמאות." "האסירים התמרדו במחאה על תנאי המחיה הקשים."
התקומם נגד השלטון או נגד סמכות קיימת וניסה לערער את הסדר הקיים. "החיילים מרדו במפקד לאחר חודשים של תנאים קשים." "תושבי האזור מרדו בשלטון הזר ודרשו עצמאות." "לפי המסורת, הוא מרד במלך וסירב לציית לפקודותיו."