נברתא (שם נוסף בעברית: נבוריא ובערבית: נברתין) הייתה קהילה ויישוב יהודי בגליל העליון בתקופת הביזנטים ובתקופה הצלבנית בארץ ישראל. יצחק בן⁻צבי, בספרו, 'שאר ישוב', ממקם אותה על "שתי גבעות בעמק בין צפת ובין הירדן, שני קילומטרים דרומה לדלתא וק"מ אחד מערבה לעמוקה". מתוך ויקיפדיה

נברנים, נברסקה, נברסקה (סרט), נברקופ, נברשת, נבתן, נג חמדי, נג"ט, נג"ש, נג'אדה