הבטחה חגיגית או התחייבות דתית לעשות דבר מה או להימנע ממנו, שאין להפרה. "הוא קיבל על עצמו נדר שלא לשתות יין במשך חודש." "לפי המסורת, מי שנודר נדר חייב לקיים אותו." "היא תרמה את כספי המתנה לאחר שנדרה נדר לעשות כן."

קיבל על עצמו בנדר לעשות דבר מה או להימנע מדבר מה. "הוא נדר לתרום סכום קבוע מדי חודש." "היא נדרה שלא תשוב לעשן." "בזמן המצוקה נדרו רבים לקיים מעשה חסד אם יינצלו."

סביל של נָדַר: קיבל על עצמו בנדר לעשות דבר מה או להימנע מדבר מה. "הוא נדר לתרום סכום קבוע מדי חודש." "היא נדרה שלא תשוב לעשן." "בזמן המצוקה נדרו רבים לקיים מעשה חסד אם יינצלו."

זכה ליחס של כבוד, הערכה או טקסיות; נעשה מכובד או מפואר יותר. "האורח הוּדַּר בטקס קבלת הפנים הרשמי." "האולם הוּדַּר בפרחים ובתאורה חגיגית." "שמו של המנהיג הוּדַּר בנאומים ובשירי הלל."

ביהדות, נדר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית. החיוב לקיים נדר מופיע בתורה בספר במדבר: . מתוך ויקיפדיה

נדנדה מאוזנת, נדנדה תלויה, נדנדת הענק, נדנית, נדר, נדרה שלהוב⁻קוורקיאן, נדרי נישואים, נדרי נישואין, נדרים, נדרלאנד