נמצא מושא להאשמה; ייחסו לו אשמה במעשה מסוים. "הוא הואשם בגניבה לאחר שנמצאו ראיות נגדו." "כמה עובדים הואשמו בהדלפת מידע סודי." "הנאשם טען כי הוא הואשם לשווא."

נגד אדם הוגש כתב אישום בבית משפט. "ראש העיר הואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים." "החשוד הואשם בבית המשפט המחוזי בעבירות מס." "לאחר החקירה הואשם הנהג בגרימת התאונה."

איבד תקווה, התייאש. "לאחר ניסיונות רבים ללא הצלחה, הוא אמר נואש." "הצוות לא אמר נואש והמשיך לחפש פתרון לבעיה." "גם ברגעים הקשים ביותר היא סירבה לומר נואש."