אדם או עם שחי חיי נדודים, נד ממקום למקום. "אני לא אוהב להישאר במקום אחד. אני נווד מטבעי." "הצוענים הם עם של נוודים."

סביל של הֵדִית: הפך דבר מה לבעל אופי דתי יותר. "הנהגת בית הספר הדיתה את טקס הסיום והוסיפה לו תכנים מסורתיים." "יש הטוענים שהרפורמה הדיתה את המרחב הציבורי בעיר." "הארגון הדית את פעילותו בשנים האחרונות והדגיש ערכים דתיים."