אות שאינה נהגית ואינה נושאת ניקוד; לרוב אינה משמשת עיצור בפועל בהגיית המילה. "במילה „ראשון” האל״ף היא אות נחה." "לעיתים ה״א בסוף מילה משמשת אות נחה." "בלימוד הדקדוק מבחינים בין אות נחה לבין אות נהגית."

הרים את זוויות פיו לאות הנאה, שעשוע, אהדה וכדומה. "הוא חִיֵּךְ קלות כששמע את המחמאה." "המורה חִיְּכָה אל התלמידים בפתח השיעור." "למרות העייפות, היא חִיְּכָה בנימוס אל האורחים."

עומד במקומו, חסר תנועה, לא זז