א
א
א




1.
כל אחד משני הפתחים החיצוניים של האף שדרכם נכנס ויוצא האוויר. "בקור חזק הנחיריים שלו האדימו." "הרופא בדק אם יש חסימה באחד הנחירים." "הסוס הרחיב את נחיריו אחרי הריצה."
נחיר הוא אחד משתי התעלות באף, מהנקודה שבה הן מתפצלות לכיוון הפתח החיצוני. בציפורים וביונקים מכילים הנחיריים עצמות מסתעפות או סחוסים מסתעפים הקרויים קונכיות, שתפקידם לחמם אוויר בשאיפה ולספוח לחות בנשיפה. דגים אינם נושמים דרך האף, אבל יש להם שני חורים קטנים המשמשים להרחה, ויכולים להיקרא נחיריים. מתוך ויקיפדיה
נחיריים מילון - נחיריים הגדרה מילונית - מילון עיברי נחיריים - פירוש נחיריים
נחיריים תרגום - נחיריים באנגלית - bjhrhho
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית

דווחו לנו על טעות

