שם פרטי עברי לבנים, מקורו בתנ"ך

נחמיה בן⁻חכליה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני. הוא חי במאה החמישית לפני הספירה, בסמוך לתקופת פעילותו של המחוקק, המדינאי והמצביא היווני⁻אתונאי פריקלס. על פי מסורת חז"ל היה מחברי הכנסת הגדולה. פעולותיו מפורטות בספר נחמיה שנכתב ברובו על ידי נחמיה עצמו, בגוף ראשון. שימש שר המשקים של המלך הפרסי ארתחשסתא הראשון, תפקיד שעבורו נבחר אדם שבו נתן המלך אמון רב ומאוחר יותר (בשנת 445 או 444 לפנה"ס) אף מינה אותו המלך לתפקיד פחה האחראי על פחוות יהודה. משמעות שמו דומה למילה נחמה. מתוך ויקיפדיה

העניק עידוד ותמיכה כדי להקל על צער או כאב. "חבריו ניחמו אותו לאחר הכישלון במבחן." "היא ניחמה את הילדה שבכתה זמן רב." "בני המשפחה ניחמו את ההורים בשעת האבל."

נחמה פוחצ'בסקי, נחמה רונן, נחמה ריבלין, נחמיאס, נחמיאש, נחמיה איש שיחין, נחמיה אלוני, נחמיה אלטר, נחמיה אלתר, נחמיה אנטון נובל