הֻשְׁמַד, נִמְחָה, הֻכְחַד

סביל של חָרַב: נהרס או נחרב עד שנעשה שמם. "הכפר חרב במלחמה ולא נותרו בו בתים עומדים." "לאחר השריפה חרב המחסן כולו." "ערים רבות חרבו ברעידת האדמה."

נהרס או נחרב עד שנעשה שמם. "הכפר חרב במלחמה ולא נותרו בו בתים עומדים." "לאחר השריפה חרב המחסן כולו." "ערים רבות חרבו ברעידת האדמה."

התייבש; חדלו להיות בו מים או לחות. "ערוץ הנחל חרב בקיץ שעבר." "הבאר חרבה לאחר שנות הבצורת." "האדמה חרבה מחום השמש."

החריב; הרס; השמיד

מֻשְׁמָד, מֻחְרָב, נִמְחָה

נחברה, נרחבה