הֻשְׁמַד, נִמְחָה, הֻכְחַד

סביל של חָרַב: נהרס או נחרב עד שנעשה שמם. "הכפר חרב במלחמה ולא נותרו בו בתים עומדים." "לאחר השריפה חרב המחסן כולו." "ערים רבות חרבו ברעידת האדמה."

מֻשְׁמָד, מֻחְרָב, נִמְחָה

נחברתי, נרחבתי