נחירה, השמעת קול נחירה

השמיע קול חזק וחורק בזמן ששאף אוויר, במיוחד בשינה; חֵרְחֵר. "הוא נחר בקול רם כל הלילה." "התינוק התקשה לנשום ונחר מתוך שינה." "במהלך הנסיעה הארוכה אחד הנוסעים נחר במושב האחורי."

הכעיס, קומם. "חרה לו שהיא לא שמה אליו לב."

היה יבש מאוד

החרה אחריו - הצטרף אליו

סביל של הֶחְרָה: החרה אחריו הצטרף אליו

כעס מאוד; התמלא זעם. "כששמע על העוול שנעשה לתלמידים, חרה אפו מאוד." "חרה אפו של המנהל על ההפרה החוזרת של הנהלים." "אפו חרה בו לנוכח היחס המזלזל."

כַּעַס, זַעַם, רֹגֶז