וסת של אישה

זרק, השליך. "החייל יָדָה אבן לעבר המטרה." "המפגינים יָדוּ בקבוקים לעבר הכביש." "הוא יָדָה את החפץ אל תוך המים."

זרק; השליך. "יידה אבנים."

החרים חברתית; דחה; הרחיק

העביר דבר ממקום למקום. "העובדים ניידו את הציוד למחסן החדש." "החברה ניידה את קווי הייצור למפעל אחר." "הוא נייד את הקבצים מהמחשב הישן לחדש."

הוּטַל, הֻשְׁלַךְ

סביל של נִיֵּד: העביר דבר ממקום למקום. "העובדים ניידו את הציוד למחסן החדש." "החברה ניידה את קווי הייצור למפעל אחר." "הוא נייד את הקבצים מהמחשב הישן לחדש."

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים. ההלכה קובעת דינים רבים לנידה, כשהעיקריים שבהם הם איסור על קרבה ועל קיום יחסי אישות עם איש, וכן – בדיני המקדש וקודשיו – איסור על כניסה להר הבית ועל אכילה מבשר הקורבנות, ולכוהנת איסור על אכילת תרומה או חלה. האיסורים חלים עד להיטהרות הנידה מטומאתה על ידי טבילה במקווה. מתוך ויקיפדיה

מחשב קל ודק יחסית למחשב שולחני, בעל מארז קומפקטי המאפשר לשאת אותו בנוחות ממקום למקום; לפטופ

לא מקובע למקומו, ניתן להזזה ממקום למקום

בעל רכב, מי שיש ברשותו מכונית או כלי תחבורה אחר שמאפשר לו לנוע בקלות להיכן שהוא נדרש

מכשיר טלפון סלולרי. "תתקשר אלי לנייד."

תנועה קלה; תזוזה. "לא ניכר כל ניד בעלים הדקים." "הרוח שככה, ולא היה ניד בענפי העץ." "הוא עמד בלי ניד במשך דקות ארוכות."

נידא תוניס, נידאא ח'ורי, נידאא חורי, נידאל חסן, נידאן, נידוולדן, נידוולדן (קנטון), נידוי (הלכה), נידוי (נצרות), נידוי חברתי

ינדה, נדיה, ניהד