ניסוי מייקלסון⁻מורלי הוא ניסוי פיזיקלי אשר נערך לראשונה בשנת 1887 על ידי אלברט אברהם מייקלסון ואדוארד מורלי. הניסוי נחשב לאחד מן הניסויים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפיזיקה, וכעשרים שנה לאחר שנערך פורש כראיה המוצקה הראשונה נגד נכונות תאוריית האֶתֶר, אשר הייתה התאוריה השלטת בקרב הפיזיקאים מתחילת המאה ה⁻18. בין השלכותיו של הניסוי ניתן למנות את קבלת תורת היחסות של אלברט איינשטיין ואת פיתוח האינטרפרומטריה. תוצאות ניסוי זה הביאו בהמשך לגיבוש ההבנה כי הפיזיקה הקלאסית אינה מתארת באופן שלם ומדויק את היקום. על עבודה זו, לצד פיתוח ענף האינטרפרומטריה, הוענק בשנת 1907 פרס נובל לפיזיקה למייקלסון. מתוך ויקיפדיה

ניסוי כפול⁻סמיות, ניסוי מבוקר הקצאה אקראית, ניסוי מדעי, ניסוי מחשבתי, ניסוי מייכלסון⁻מורלי, ניסוי מייקלסון⁻מורלי, ניסוי מיכלסון⁻מורלי, ניסוי מילגרם, ניסוי מיליקן, ניסוי מילר