נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית. ממחיי הלשון העברית, ממייסדי חברת תחיית ישראל, אבי שיטת עברית בעברית, ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן⁻יהודה בהחייאת השפה. מתוך ויקיפדיה

נסים אלמליח, נסים אלשיך, נסים אמון, נסים בכור אלחדיף, נסים בכור אלחדף, נסים בן יעקב, נסים בן ראובן, נסים בן רבי חיים משה מזרחי, הניסים הבריטיים, נסים גאון