השם הראשון בצירוף סמיכות, רצף שמות עצם

נתן אמון, שם את מבטחו; בטח. "המורה סמך על התלמידים שלא יעתיקו במבחן."

שם; השעין. "הקשיש עצר לנוח וסמך את ידו על הקיר."

נשען על דבר מה לשם תמיכה. "הזקן נסמך על מקלו בדרכו הביתה." "הסולם נסמך על הקיר." "הילד נסמך על המעקה והביט למטה."

הסמיכו אותו

סביל של הִסְמִיךְ: מינה לתפקיד או העניק סמכות לפעול בשם מישהו. "השר הסמיך את המנכ״ל לחתום על ההסכם." "בית המשפט הסמיך את הוועדה לקבל החלטה בעניין." "הארגון הסמיך נציג מטעמו לנהל את המשא ומתן."

קיבל סמכות, רישיון או אישור רשמי לעסוק בתפקיד, במקצוע או בפעולה מסוימים. "הוא הוסמך כרופא לאחר שסיים את לימודיו ועמד בכל הדרישות." "המדריכה הוסמכה להעביר קורס עזרה ראשונה." "לא כל עובד הוסמך לחתום על מסמכים רשמיים."

ניתן לבטוח בו, אמין

נמסך, נסכם