החלק הרוחני של האדם, הכולל רגשות, חוויות ומחשבות, להבדיל מן הגוף; רוח; נשמה. "הפגיעה המתמשכת הותירה צלקת עמוקה בנפשו." "המוזיקה נגעה בנפש המאזינים." "היא חשה שלווה פנימית שמילאה את נפשה."

אדם; בן אדם. "באירוע השתתפו כמאתיים נפש." "בבית הקטן התגוררו חמש נפשות." "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו."

יריב גדול ושנוא

הקרבה חסרת פשרות

מְשַׂמֵּחַ, מַצְהִיל, מַרְנִין

נמאס לו, לא היה יכול עוד

צַעַר, עֶצֶב. "הבשורה הרעה גרמה לו עגמת נפש רבה." "ביטול האירוע ברגע האחרון הסב למשתתפים עגמת נפש." "ההאשמות השקריות גרמו למשפחה עגמת נפש."

רגיש מאוד

גִּבּוֹר, אַמִּיץ, נוֹעָז

מְפֻזָּר, חָסֵר רִכּוּז

נמאס לו

אָדִישׁ

אֲדִישׁוּת, חֹסֶר אכפתיות

הרג את עצמו, התאבד

הֶעֱרִיךְ, סָבַר