התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב⁻63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה⁻1 ועד תחילת המאה ה⁻3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה). החל מימיו של הקיסר אדריאנוס, כונתה ארץ ישראל בשם "פלשתינה" (מן השורש המקראי פ.ל.ש.), שנזכר כבר באמצע המאה ה⁻5 לפנה"ס בחיבורו של ההיסטוריון היווני הרודוטוס{{הערה|שם=כתבי הירודוטוס|כתבי הירודוטוס, מתֻרגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת דר' אלכסנדר שור, ירושלים תרצ"ה: מתוך ויקיפדיה

נציבות שרות המדינה, נציבות תלונות הציבור, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, נציבות תלונות הציבור על שופטים, נציבי הכנסייה, נציבין, נציבת תלונות הציבור על שופטים, נציגויות דיפלומטיות בישראל, נציגויות דיפלומטיות בכף ורדה, נציגויות דיפלומטיות של אוגנדה בעולם