א
א
א
אמצעי בכלי ירייה או פצצה המונע ממנו לפלוט כדור או להתפוצץ
1.
שמר; אחסן; אצר
2.
נעל את מנגנון הירי של כלי נשק
הפך אדם או קבוצה לנוצריים; המיר את דתם לנצרות. "השלטון נִצֵּר בכפייה קבוצות אוכלוסייה באזורים שכבש." "המיסיונרים ניסו לנַצֵּר את תושבי המקום." "במהלך התקופה ההיא נֻצְּרוּ שבטים אחדים."
נעשה נוצרי; קיבל עליו את הדת הנוצרית. "לאחר שנים של לימוד, הוא נוצר והצטרף לכנסייה המקומית." "במקורות ההיסטוריים מסופר כי בני הקהילה נוצרו בתקופה זו." "יש משפחות שבתקופות רדיפה נוצרו למראית עין בלבד."
1.
ענף או גבעול צעיר שצומח מן הצמח. "באביב הופיעו ניצרים חדשים על שיח הוורדים." "הגנן גזם את הנצר שצמח מבסיס העץ." "מן הגזע היבש החל לבקוע נצר רענן."
2.
צאצא או בן לשושלת, למשפחה או לעם. "הוא נצר למשפחת רבנים ידועה." "הסופרת הייתה נצר לשושלת אמנים ותיקה." "הנסיך הצעיר הוצג כנצר לבית המלוכה."
נצרה מילון - נצרה הגדרה מילונית - מילון עיברי נצרה - פירוש נצרה - נצרה תרגום
נצרה באנגלית - bmrv
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
