א
א
א
1.
שמר; אחסן; אצר
2.
נעל את מנגנון הירי של כלי נשק
הפך אדם או קבוצה לנוצריים; המיר את דתם לנצרות. "השלטון נִצֵּר בכפייה קבוצות אוכלוסייה באזורים שכבש." "המיסיונרים ניסו לנַצֵּר את תושבי המקום." "במהלך התקופה ההיא נֻצְּרוּ שבטים אחדים."
אדם המשתייך לדת הנצרות או מאמין בה. "השכנים החדשים הם נוצרים שהגיעו מאירופה." "במוזיאון מוצגים חפצים מקודשים לנוצרים." "הוא גדל במשפחה נוצרית אדוקה."
1.
ענף או גבעול צעיר שצומח מן הצמח. "באביב הופיעו ניצרים חדשים על שיח הוורדים." "הגנן גזם את הנצר שצמח מבסיס העץ." "מן הגזע היבש החל לבקוע נצר רענן."
2.
צאצא או בן לשושלת, למשפחה או לעם. "הוא נצר למשפחת רבנים ידועה." "הסופרת הייתה נצר לשושלת אמנים ותיקה." "הנסיך הצעיר הוצג כנצר לבית המלוכה."
נצריו מילון - נצריו הגדרה מילונית - מילון עיברי נצריו - פירוש נצריו
נצריו תרגום - נצריו באנגלית - bmrhu
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
